רבי שלום בוזגלו

משנתו ופועלו של רבי שלום בוזגלו: ניתוח היסטורי, הגותי והלכתי של מחבר "מקדש מלך"

המאה השמונה-עשרה עומדת בסימן של תמורה עמוקה בעולם היהודי, תקופה שבה מסורות קבליות עתיקות עברו תהליך של קנוניזציה ושימוש גובר בדפוס כדי להנגיש את תורת הסוד לקהלים רחבים. בלב המהפכה הזו ניצב רבי שלום בן משה בוזגלו (הראש"ב), דמות המגשרת בין מסורות המערב (מרוקו) לבין המרכזים היהודיים המתעוררים של אירופה המערבית והמזרחית.^{[1, 2]} פועלו המרכזי, כתיבת הפירוש השיטתי הראשון על כל ספר הזוהר – "מקדש מלך" – אינו רק הישג ספרותי אלא אירוע מכונן בתולדות הקבלה, שהפך את תורת האר"י וכתביו של רבי משה זכות (הרמ"ז) למפתח הבלעדי והנגיש להבנת הטקסט הזוהרי.^{[3, 4]} דמותו של ר' שלום בוזגלו היא דמות של תלמיד חכם רב-פנים: מקובל שהעמיק בסתרי תורה, דיין שפסק בשאלות סבוכות של אישות וגיטין, ואיש ציבור שהתמודד עם סערות הזמן, מהפולמוס השבתאי ועד לראשית המדע המודרני.^{[1, 2]}

שורשים במרוקו: עיצוב דמותו של המקובל

רבי שלום בוזגלו נולד במרקש שבמרוקו סביב שנת 1700, בתקופה שבה הקהילה היהודית חוותה פריחה רוחנית לצד אתגרים פוליטיים קשים.^{[1, 5]} משפחתו הייתה חלק מהאליטה הרבנית של מרוקו; אביו, רבי משה בוזגלו, היה מחכמי העיר והעניק לבנו את התשתית הלימודית הראשונית.^{[6, 7]} המרחב הרוחני שבו צמח ר' שלום היה רווי במסורות קבליות שעברו מדור לדור מאז ימי גירוש ספרד, תוך דגש מיוחד על תורת צפת שהגיעה למרוקו במאה ה-16 וה-17.

חכמי מרוקו ומוריה של הראש"ב

חינוכו של ר' שלום התבסס על קרבה גדולה לגדולי המקובלים של דורו. מורים אלו לא רק הנחילו לו ידע, אלא גם את המתודולוגיה ששימשה אותו מאוחר יותר בסידור הפירוש לזוהר.

ההשפעה המשמעותית ביותר הגיעה מרבי אברהם אזולאי, שהיה ידוע בניסיונו לסדר וללבן את תורת האר"י. ר' שלום ראה בעצמו ממשיך דרכו של אזולאי ברצון להכניס סדר במבוך של ספר הזוהר.^[7] הלימוד במרוקו באותה עת לא היה רק תיאורטי; הוא לווה בפרקטיקות של סיגופים, כוונות ותפילות, שהשפיעו עמוקות על אישיותו של הראש"ב כמקובל אלוקי.^[8]

"אוד מוצל מאש": רדיפות וייסורים

חייו של ר' שלום במרוקו לא היו נטולי סבל. כתוצאה מהלשנות או תהפוכות פוליטיות תחת שלטון הסולטן, הוא נרדף ואף עונה בעינויי אש.^{[1, 2]} חוויה טראומטית זו הטביעה בו חותם בל יימחה, והוא בחר להשתמש בפסוק "הלוא זה אוד מוצל מאש" (זכריה ג, ב) ככינוי קבוע בחתימתו על ספריו ומכתביו.^[2] הייסורים שחווה לא ריפו את ידיו, אלא להפך, נתפסו בעיניו כזיכוך רוחני שהכשיר אותו לעסוק בסודות התורה העמוקים ביותר.

בעקבות הרדיפות ועקב שליחותו כשד"ר (שלוחא דרבנן) לאיסוף כספים עבור עניי ארץ ישראל, עזב ר' שלום את מרוקו סביב שנת 1745.^{[1, 2]} מסעותיו ברחבי האימפריה העות'מאנית ואירופה חשפו אותו לכתבי יד נדירים ולמקובלים ממסורות שונות, מה שהעשיר את ארגז הכלים שלו לקראת משימת חייו: הדפסת הפירוש המקיף לזוהר.^{[1, 2]}

מפעל ה"מלך": המהפכה בפרשנות הזוהר

עד לימיו של רבי שלום בוזגלו, ספר הזוהר נלמד בעיקר על ידי יחידי סגולה. למרות שהודפסו מהדורות של הזוהר, הן היו נטולות פירוש שיטתי הרץ לאורך כל הטקסט. הפירושים שהיו קיימים, כמו כתבי האר"י, היו מפוזרים, קשים להבנה ועסקו לרוב בקטעים נבחרים בלבד.^{[1, 9]} הראש"ב זיהה את הצורך הבוער ב"שולחן ערוך" של הקבלה – פירוש שיאפשר לכל לומד לעקוב אחר דברי הזוהר מילה במילה על פי יסודות האמת של האר"י.^{[3, 10]}

"מקדש מלך": המבנה והמתודולוגיה

ספר "מקדש מלך" נדפס לראשונה באמסטרדם בין השנים תק"ט-תקי"ג (1749-1753) בארבעה כרכים.^{[1, 2, 11]} חשיבותו של הספר נובעת מהיותו לקט גאוני ומסודר של שלוש שכבות פרשניות מרכזיות:

• תורת האר"י (רבי יצחק לוריא): כפי שהועברה בכתבי רבי חיים ויטאל. ר' שלום שילב את ביאורי האר"י על פסוקי הזוהר באופן כזה שהקורא מקבל את הפירוש המוסמך ביותר בתוך הטקסט.^{[1, 4]}
• "מקדש ה'" של הרמ"ז (רבי משה זכות): הרמ"ז, מגדולי מקובלי איטליה, כתב פירוש מקיף אך הוא נשאר בכתבי יד. ר' שלום העתיק חלקים נרחבים ממנו והכניסם ל"מקדש מלך", ובכך הציל אותם משכחה והפך אותם לנחלת הכלל.^{[2, 3]}
• "לקט שושנים" של רבותיו ממרוקו: תובנות וביאורים מרבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן, המייצגים את המסורת הפרשנית המערבית.^{[3, 4]}

ר' שלום לא הסתפק בהעתקה; הוא ערך, זיקק והוסיף הערות משלו המבהירות את הקשרים בין המקורות השונים. הוא לא התיימר להציע פירוש "פשטי" לזוהר, אלא להראות כיצד כל מילה בזוהר מתיישבת עם המערכת הקבלית של האר"י.^{[1, 9]}

סדרת ספרי ה"מלך" הנוספים

בנוסף ל"מקדש מלך", חיבר הראש"ב סדרה של ספרים שהשלימו את תמונת עולמו של המקובל. השימוש החוזר במילה "מלך" בשמות ספריו מעיד על תפיסתו את הזוהר כ"מלך" של הספרות התורנית וכביטוי למלכות שמיים בעולם.^{[7, 9]}

השפעתם של ספרים אלו הייתה מיידית. הם הפכו לספרי יסוד בכל ספריה קבלית, והביאו לכך שהשם "בוזגלו" הפך למילה נרדפת לפרשנות מוסמכת של הזוהר.^{[2, 12]}

לונדון: המפגש בין מזרח למערב ובין קבלה להלכה

לאחר שנות נדודים, התיישב ר' שלום בלונדון, שם כיהן כדיין בבית הדין של הקהילה האשכנזית, למרות מוצאו הספרדי.^{[1, 12]} בחירה זו מעידה על גדלותו התורנית שחצתה גבולות עדתיים. בלונדון של המאה ה-18, שהייתה מרכז כלכלי ותרבותי מתפתח, ר' שלום היה דמות רוחנית בולטת שתיווכה בין עולם המסורת הישן לבין האתגרים של העת החדשה.

דיינות ופסיקה: הפולמוס עם רבי ישראל משולם זלמן

בשנת 1774 פרץ פולמוס חריף בלונדון סביב גט שהגיע מאמסטרדם. רבי ישראל משולם זלמן, רבה של קהילת "האמברו" ודמות סמכותית ודעתנית, פסל את הגט וגרם לסערה בקהילה.^[13] ר' שלום בוזגלו, כדיין בעל שיעור קומה, יצא חוצץ נגד הפסילה, בטענה שהיא נובעת מרצון לשליטה ולא משיקולים הלכתיים טהורים.^[13]

כדי להגן על עמדתו, פרסם הראש"ב סדרה של קונטרסים לוחמניים:

• "מעשה שהיה כך היה": דין וחשבון מפורט על השתלשלות התביעה והדיון ההלכתי.^[1]
• "קונטרס מעשה אדוני כי נורא הוא": פנייה לציבור הרחב (בעברית וביידיש-דויטש) שבה הסביר את סמכותו כדיין ואת הטעויות שבפסילת הגט.^{[1, 9]}
• "תוכחת לשובבים ותקנה לשבים": איגרות שנשלחו ישירות לרב משולם זלמן, המשלבות דברי תוכחה מוסריים עם טיעונים משפטיים נוקבים.^[1]

מאבק זה לא היה רק משפטי; הוא שיקף את המתח בין רבנים מהדור הישן לבין מנהיגות קהילתית חדשה בלונדון. עמדתו של ר' שלום חיזקה את מעמדו כמי שאינו חושש להתייצב מול בעלי שררה למען האמת ההלכתית.^[13]

עמדה הלכתית ומדעית: פולמוס החיסונים

אחת הסוגיות המרתקות ביותר הקשורות לר' שלום היא מעורבותו בדיון על חיסון נגד אבעבועות שחורות. במאה ה-18, האבעבועות היו מגפה קטלנית, ושיטת ה"ווריולציה" (הדבקה מכוונת במנה קטנה של המחלה) החלה להתפשט.^[14] לפי מקורות היסטוריים, ר' שלום תמך בחיסון מתוך תפיסה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ואף טען כי עקרון החיסון היה ידוע לחכמי קדם עוד לפני גילויו על ידי המדענים האירופאים.^[1]

יש לציין כי קיימת מחלוקת במחקר המודרני לגבי הקשר המדויק לאדוארד ג'נר, שכן ג'נר גילה את חיסון הפרות המודרני רק לאחר מותו של ר' שלום (1780).^[1] עם זאת, עצם העובדה ששמו של ר' שלום נקשר בעידוד רפואה מונעת מעידה על פתיחותו המחשבתית ועל ניסיונו לגשר בין סתרי התורה לבין המציאות הפיזיקלית.^{[1, 9]}

פולמוס עמדין-אייבשיץ: המקובל כבורר

הסערה הגדולה ביותר שזעזעה את אירופה היהודית במאה ה-18 הייתה המחלוקת בין רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) לרבי יהונתן אייבשיץ. עמדין האשים את אייבשיץ בכתיבת קמיעות שבתאיים, והפולמוס פילג את כל הקהילות.^{[2, 15]}

ר' שלום בוזגלו, כמומחה עולמי לקמיעות ולקבלה, מצא את עצמו במוקד הלחצים. שני הצדדים ניסו לגייס את תמיכתו.^{[2, 12]} תגליות ביבליוגרפיות מהשנים האחרונות חשפו הסכמה נדירה של ר' יהונתן אייבשיץ לספר "מקדש מלך", שבה הוא מכנה את ר' שלום "חכם הרזים".^[7] מנגד, רבי יעקב עמדין העניק גם הוא הסכמה לספר, אך מאוחר יותר חזר בו כשחשד שר' שלום נוטה לטובת אייבשיץ או שאינו תוקף את השבתאות בעוצמה מספקת.^{[7, 10]}

עמדתו של ר' שלום הייתה מורכבת: הוא הודה כי לשון הקמיעות של אייבשיץ אכן נושאת אופי שבתאי, אך קיבל את הטענה שהקמיעות זויפו על ידי אויביו של אייבשיץ או שהם ניתנים לפירוש קבלי כשר.^[2] עמדה מאוזנת זו מעידה על חוכמתו המדינית ועל רצונו למנוע קרע בלתי ניתן לאיחוי בעם היהודי.

מורשתו והשפעתו על עולם החסידות

למרות שרבי שלום בוזגלו היה רב ספרדי שפעל בלונדון ובאמסטרדם, את השפעתו העצומה ביותר ניתן למצוא דווקא במזרח אירופה, בקרב ראשי תנועת החסידות. "מקדש מלך" הפך לספר הלימוד המועדף על גדולי החסידות, שראו בו כלי חיוני להבנת פנימיות התורה.

הדפסות במזרח אירופה והסכמות גדולי החסידות

הספר נדפס שוב ושוב בערים כמו זאלקווא (1794) וקופיס (1810).^{[11, 12]} המדפיס בקופיס, רבי ישראל יפה, היה מחסידיו הקרובים של בעל התניא, מה שמעיד על החשיבות שייחסו בחסידות חב"ד לחיבור זה.^[12]

ההשפעה על החסידות נובעת מהמתודולוגיה של ר' שלום: היכולת לקחת רעיונות מופשטים ולסדר אותם בצורה מערכתית אפשרה למנהיגי החסידות לתרגם את הקבלה לעולם של עבודת ה' פסיכולוגית וחווייתית.^{[4, 9]}

סיכום דמותו: גשר בין עולמות

רבי שלום בוזגלו נפטר בל"ג בעומר, תק"מ (1780), יום ההילולה של רשב"י, כביטוי סמלי לקשרו ההדוק עם ספר הזוהר.^{[6, 8]} הוא נטמן בבית העלמין "נובו" בלונדון, והותיר אחריו מפעל ספרותי ששינה את פני הקבלה לנצח.^{[2, 5]}

תרומתו של הראש"ב אינה רק בידע שהנחיל, אלא ב"דמוקרטיזציה" של הקבלה. על ידי הדפסת "מקדש מלך", הוא הוציא את תורת האר"י מהמרתפים האפלים של כתבי היד והעמיד אותה על שולחנם של רבנים, חסידים ולומדים פשוטים כאחד.^{[3, 9]} דמותו משלבת את העומק של מקובלי מרוקו, את הדיוק של חכמי איטליה ואת המנהיגות של רבני לונדון, ובכך הוא מהווה מופע נדיר של אחדות תורנית בעידן של פירוד.^{[2, 7, 12]}

במבט היסטורי, "מקדש מלך" הוא החוליה המקשרת בין צפת של המאה ה-16 לבין עולם הישיבות והחסידות של המאה ה-19 וה-20. ללא עבודת האיסוף והסידור של ר' שלום בוזגלו, חלקים נרחבים מהמורשת הקבלית היו נותרים נחלתם של בודדים, וספר הזוהר היה נשאר חתום בפני רבים.^{[1, 2, 4]} ר' שלום בוזגלו לא רק פירש את ה"מלך", אלא בנה עבורו מקדש של מילים שיעמוד לדורי דורות.